האם הטכנולוגיה משנה את הנחות היסוד של הכלכלה?

אומנם התואר אותו אני מסיים בקרוב הוא תואר במדעי המחשב, אך בכל זאת יצא לי ללמוד קורס במיקרו כלכלה. בערך המשפט השני של המרצה בשיעור הראשון בסימסטר דיבר על כך שאנו חיים בעולם של משאבים מוגבלים, עולם של מחסור. זאת הנחת הבסיס, או אם תרצו "האקסיומה", שלפיה נבנו המודלים הכלכליים המודרניים והקלאסיים. לפני שאותם הרעיונות נקראו בכלל "מודלים" בני האדם ביצעו סחר חליפין ועבדו במקצועות (או תפקידים) שונים ולהם היה ברור שלמוצרים יש ערך השווה לשעות עבודה, ואם הם לא יעבדו לא יהיו להם מוצרים.

לרובנו ברור שאם אדם אשר כשיר לעבוד מחליט שלא לעבוד, אין כל ליגיטימציה לכך שיקבל כסף או מוצרים בחינם, הרי העצלות שלו באה על חשבוננו, ואם הוא לא יעבוד נצטרך אנחנו לעבוד קשה יותר על מנת להאכיל גם אותו. כמובן שאם אדם אינו מסוגל לעבוד, עבד "מספיק" בעבר או לומד עכשיו על מנת לעבוד בעתיד, אנו מוכנים לתת לו מוצרים ומשאבים בחינם, אך זה כמובן ההחרגה מהכלל.

כלים שונים או טכנולוגיות שונות יכולות להחליף עובדים ואף להוביל ליעילות גבוהה יותר אבל תמיד היה נדמה לנו שללא בני אדם, לפחות בודדים, אף עבודה לא תוכל להתבצע. בנוסף, אף על פי שטכנולוגיה הובילה לירידה בעלויות ייצור, אפילו מוצרים בסיסיים כמו מים, אוכל, חשמל או מגורים אינם ניתנים לנו בחינם.

לדעתי בעתיד הלא רחוק יכלו להשפיע באופן ניכר מהפכות שכבר התחילו כיום, הראשונה ביטול הצורך בעבודה אנושית, והשניה אובדן הערך של מוצרים ומעבר מעולם של מחסור לעולם של שפע.

המגמה של ביטול הצורך בעבודה אנושית החלה עם המהפכה התעשייתית. לפני כן, טכנולוגיה לא החליפה מספר רב של בעלי מקצוע תוך זמן כה קצר. כיום מרבית בני האדם בעולם המערבי צריכים לעבוד מעט יותר על מנת להשיג את סל המוצרים הבסיסי שאותו צרכו אנשים הדומים להם לפני 200 שנה, אך העבודה לא הפכה להיות למיותרת. גם היום אנחנו עובדים, אך בעבודות שונות מבעבר, לצד תפקידים חדשים כמו "מתכנת" או "איש UX" הגדלנו ושיכללנו באופן ניכר תפקידים ומערכות שהיו קיימות באופן בסיסי יותר בעבר לדוגמה במגזר הביטוח, הבנקאות, המשפט ועוד.
אם אנו מנסים לחזות את העתיד אנו צריכים להסתכל בצורה מפוקחת על המציאות כיום ולשים לב לשני דברים:

  1. מרבית עבודת הפיתוח הטכנולוגית המתבצעת היום היא עבודה טכנית שבני אדם מבצעים בלית ברירה.
  2. חלק ניכר מהאוכלוסיה היום עובד בעבודות לא יצרניות שמהותן הוא ארגון וניהול החברה (לדוגמה שופטים או שוטרים) או עבודות שמהותן הוא עצם קיומן (לדוגמה בעלי תפקידים בירוקרטיים אשר ניתן לוותר עליהם בלי לפגוע במערכת).

שתי הקבוצות יכולות להיות מוחלפות בקלות על ידי טכנולוגיה. תכנון שבבים יכול, עם עוד מספר פיתוחים טכנולוגים מועטים להעשות בצורה אוטומטית לחלוטין על ידי מחשב, ואף לספק תוצאות טובות יותר, וכך גם עורכי דין יכולים להיות מוחלפים על ידי מחשבים. לעיתים נדמה לנו שזה לא אפשרי, הרי לעו"ד יש הרבה ניסיון, הוא גם מכיר אישית את הלקוח שלו ויכול לקרוא לעומק את החומרים, אך גם מחשב יכול להגיע לרמה הזאת של אינטימיות עם המידע, ואף להצליב את החוזה או כתב הטענות עם מיליוני מסמכים שנכתבו בעבר, תוך מספר שניות.

גם עבודות אשר דורשות יצירתיות רבה כמו שפים, מעצבי פנים ואפילו ציירים יוכלו להיות מוחלפים על ידי מחשבים. היצירתיות איננה כישוף והיא יכולה להיות מתורגמת לתהליכים שמחשב יוכל לבצע.
לפני כמה שבועות ראיתי את הקורס Science and Cooking של Harvard. באחת מההרצאות סיפר אחד השפים שהוא וקבוצת סטודנטים ניתחו באופן אוטומטי את כל המתכונים מהאתר allrecipes.com והכניסו אותם לטבלאות שהכילו את כל המרכיבים וכמותם. בצורה זו הם זיהו מאכלים שונים שבאמת קרובים אחד לשני בטעם, אף על פי שהם נחשבים כמאכלים שונים. בנוסף, הם יכלו ליצור מאכלים חדשים באמצעות שילוב של מאכלים שונים. לדוגמה, אם אני רוצה ליצור סוג חדש של קינוח בסגנון קרם ברולה אך בטעם חמאת בוטנים, אזהה את המתכונים של קרם ברולה, אזהה את המתכון הכי קרוב למתכונים אלו שמכיל חמאת בוטנים כרכיב עיקרי ופחות או יותר אצור ממוצע של המרכיבים. אם ניתן לתוכנה לעשות את זה ובמקביל ניתן לתוכנה עוד מעט מידע, היא תוכל ליצור לבדה מאכלים חדשים לגמרי בצורה שתיראה לא פחות יצירתית מקונדיטור או שף בעל ניסיון רב.

בעולם שכזה אנו צריכים לשאול את עצמו האם יהיה מקום כלשהו לעבודה אנושית ולדעתי התשובה היא שלא. רבים מסתכלים על זה כחזון קודר, כאילו לא יהיה לנו עוד תפקיד בעולם, אבל לדעתי זה רחוק מאוד מהמציאות. אני לא מכיר לדוגמה הרבה צבים שעובדים ובכל זאת אף אחד לא שולט בהם ויש להם מקום בעולם. האם חסרה לצבים עבודה? האם הם היו מעדיפים לעבוד? ספק רב.
ובכל זאת נדמה לי שאנחנו מגדירים את עצמנו יותר מידי פעמים כמכונות עבודה, כאילו שזו המהות של הקיום שלנו. מי שלא עובד הוא טפיל על החברה. אך זה לדעתי יצטרך להשתנות ועדיף שישתנה כמה שיותר מהר.

בתהליך ההדרגתי של הפסקת העבודה האנושית לא יעלמו תחילה שופטים, ראשי ערים או מהנדסי חומרה, אלא יעלמו קודם כל נהגי משאיות, קופאים, מוקדנים ועוד, אלו שעושים עבודה טכנית פשוטה יחסית שנוכל להחליף מהר יותר על ידי טכנולוגיה. כשהם יפסיקו לעבוד הם לא יוכלו בהכרח למצוא עבודה אחרת, גם בגלל שרכישת מקצוע לוקחת שנים רבות וגם בגלל שמספר מקומות העבודה יצומצם וקצב פתיחת מקומות העבודה החדשים יואט. גם מי מהם שיהיה מוכשר וחרוץ יהיה מוגבל מאוד באפשרויות שלו.
במצב שכזה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, האם לדעתנו יהיה הוגן להשאיר את אותם האנשים חסרי כל? האם זה יהיה הוגן להמשיך ולהסתכל עליהם כטפילים רק בגלל שהטכנולוגיה החליפה אותם וכעת אין צורך עוד בעבודה שלהם? הרי זה תהליך שבסופו של דבר תעבור כל האנושות או לכל הפחות רובה.

ובעולם בו מחשבים מבצעים את העבודה שלנו האם בכלל יש משאבים מוגבלים? זמן עבודה בעולם שכזה הוא כמובן לא משאב מוגבל, הרי מחשבים עובדים ללא הפסקה וניתן לייצר מהם עוד ועוד חתיכות בעלות מזערית. אם כן כנראה שהמשאב שיהיה חסר לנו הוא חומרי גלם ואנרגיה.

אך גם חומרי גלם ואנרגיה אינם מוגבלים. אנרגיה ניתנת לנו בחינם ובלי הפסקה מהשמש. פאנלים סולריים הופכים לזולים משנה לשנה עד שהייצור שלהם הופך לכמעט חינם ביחס לתועלת המופקת מכל פאנל. למעשה תוך כמה שנים אנו עומדים להגיע למצב בו אנרגיה תיהיה למעשה חינמית לחלוטין. בעולם שכזה, כל חומר גלם גם יהפוך להיות חינם כי הפקתו תעשה על ידי אנרגיה חינמית ומכונות שלא זקוקות למשכורת.

אז כיצד יראה בהקשר זה העתיד של האנושות?
לדעתי ניהיה משוחררים מהעבודה ונחיה בעולם של שפע. בעולם כזה נוכל פשוט לחיות, בלי אילוצים חומריים. למעשה נחזור למצב קרוב יותר למצב הטבעי שלנו כחיות – מנהלים את חיינו וכשאנחנו צריכים משהו כמו מזון או מסתור, הוא נמצא סביבנו.

מה שיכול להעיב על כך הוא התעקשות על מודלים כלכליים ישנים שלא מכירים בעובדה שהעולם השתנה, על ההתעקשות שמי שלא עובד הוא טפיל ולא מגיע לו דבר. אי הרצון לחלוק, גם כשהמשאבים בלתי מוגבלים מסתמנת כבר היום כמשהו שלא מעט אנשים נוטים לדבוק בו, ובמצב כזה נחיה בעולם עם פערים חברתיים אינסופיים שבו חלוקת האושר תתבצע בצורה שרירותית לחלוטין. מי שבמקרה יהיה האחרון שיוחלף על ידי טכנולוגיה יזכה באושר אינסופי והשאר יאבדו את הכל.